עבור רובנו טיול לחו"ל הוא הזדמנות לצחצח את האנגלית שלנו. גם אם אנחנו נוהגים לקרוא עיתון באנגלית, רוב הסיכויים שבנסיעה למדינות דוברות אנגלית נרגיש שהשפה שבפינו אינה טובה דיה וכי דרוש לנו קורס אנגלית כדי שנוכל לתקשר עם המקומיים. הבעיה מורגשת בעיקר במדינות שבהן האנגלית היא השפה המדוברת העיקרית. במקומות כאלה נגלה שלימודי אנגלית, כמו אלה שלמדנו בשנות בית הספר, אינם מאפשרים לנו לשוחח בחופשיות ובטבעיות על נושאים רבים. במקומות כאלה ובמפגשים עם דוברים ילידים של אנגלית, נרגיש הרבה פעמים מחסום תרבותי, כי לימודי אנגלית לילדים אינם מכשירים אותנו לצאת לעולם כמבוגרים. כך ימצא את עצמו פעמים רבות התייר הישראלי המשכיל כשהוא נסמך על רמה של אנגלית לבית ספר, כשהוא מבקש לקיים תקשורת בוגרת ואינטליגנטית באתרים שונים בעולם.
מדוע לנו הישראלים יש יתרון משמעותי על פני מדינות אחרות?
אנחנו הישראלים אולי ניחנו במבטא צברי בולט (שהלך והתרכך עם השנים הודות לתוכניות הטלוויזיה באנגלית), אולם מערכת החינוך הישראלית מקפידה לכלול לימוד אנגלית כבר בשנות בית הספר היסודי, בגילים שבהם כישורי רכישת השפה בשיאם. לכן כשהתלמיד הישראלי מגיע לגיל הכנה לבגרות באנגלית, רמתו בשפה טובה למדי יחסית לשאר המדינות שבהן אנגלית אינה השפה השלטת. לכן טיול לחו"ל והצורך לצחצח את האנגלית שלנו לקראתו אינו תופס אותנו ברמת אנגלית למתחילים, אלא הרבה מעבר לכך. עם זאת, היות שאנחנו רואים סרטים באנגלית (אבל נעזרים בכתוביות בעברית) ומאזינים למוזיקה באנגלית (אבל מתמקדים יותר במנגינה ולא במילים), האנגלית שלנו עדיין אינה מספיקה כדי לאפשר לנו שיחה שוטפת באנגלית רהוטה.
איך מצחצחים את האנגלית שלכם?
תאמינו או לא, הדרך הטובה ביותר לרכוש שפה ולהתאמן בה היא על ידי דיבור שוטף. אבל לכו תמצאו בישראל דובר אנגלית שוטפת שייתן לכם "להתאמן עליו" עד שהאנגלית שלכם תהיה רהוטה מספיק כדי שתוכלו לדבר עם דוברי אנגלית זרים… שיטות הלימוד החדשות גורסות כי דיבור שוטף בענייני דיומא ללא עצירות לתיקון וחשיפה קבועה לתכנים בשפה האנגלית (דרך עיתונים או מגזינים בתחומי העניין שלכם), יכולים להפוך את האנגלית שלכם למושלמת הרבה יותר מהר מאשר שינון של נטיות הזמנים של פעלים או לימוד כללי התחביר לעומק. זוהי הגישה שנוקטים כיום בהרבה מכללות, בתי הספר וגופים המציעים לימודי אנגלית לכל מטרה שהיא.
ומה קורה אם בכלל אינכם יודעים אנגלית?
גם במקרה כזה הגישה היא לחשוף את הלומדים לאנגלית אותנטית ושוטפת. למשל, תרגול אנגלית עסקית – שיש בו, נוסף על סמול טוק, גם מונחים ספציפיים המתאימים לאנשי עסקים – יתבצע תמיד בדרך של שיחה קולחת, ולא בדרך של שינון עצמי של המושגים הנלמדים. בדרך זו פיסות הפאזל הלשוני מתחברות זו לזו במהירות וביעילות. מומחים פדגוגיים תומכים בגישת הלמידה התת-מודעת הזו, בעיקר מאחר שהיא מוכיחה את עצמה: מדי שנה מתווספים למעגל הישראלים דוברי האנגלית עוד ועוד גברים, נשים וילדים, הנהנים מעושרה של שפה נוספת, מהיכולת לשוחח בארץ זרה ללא צורך במתורגמן, ומהאפשרות ליהנות מטיול בחו"ל ללא חשש מהפעם הבאה שיצטרכו לדבר אנגלית עם אנשים שאינם מוכרים להם.
